בליקליגל בשאנליאורפה — האגם הקדוש של אברהם

שנליורפה אטרקציותבליקליגל בשאנליאורפה — האגם הקדוש של אברהם

בליקליג'ול — בריכתו הקדושה של אברהם בלב שאנליורפה

יש מקום בשנליאורפה שבו ההיסטוריה משתלבת באגדה בצורה כה הדוקה, עד כי אי אפשר להפריד ביניהן. בליקליג'ול — "אגם הדגים" — הוא שני אגמים בחלק הדרום-מערבי של מרכז העיר, אשר מזה אלפי שנים משמשים בית לדגי קרפיון, הנחשבים לקדושים. אלפי עולי רגל ותיירים מגיעים לכאן מדי שנה: חלקם כדי להאכיל את הדגים ולקבל ברכה, אחרים כדי לגעת במקום שבו, על פי המסורת, התרחש אחד האירועים הדרמטיים ביותר בתולדות התנ"ך. בליקליגל שומר על רבדים של משמעויות — פגאניות, יהודיות, נוצריות, אסלאמיות — וכולן מתקיימות כאן זו לצד זו, כמו אותם דגי סאזאן במים הירוקים של הבריכות.

ההיסטוריה והמקור של בליקליגל

המקום שבו שוכן כיום בליקליגל היה מקודש עוד הרבה לפני הופעתם של מקורות כתובים. פסל שנמצא בסביבות האגם תוארך לתקופת הניאולית הקדם-קרמית — כ-8000–9000 שנה לפני הספירה. זה הופך את בליקליגל לאחד המקומות העתיקים ביותר בעולם שזוכים להערצה רציפה, אף שצורת הפולחן ותוכנו השתנו שוב ושוב לאורך אלפי שנים.

בתקופה ההלניסטית, כאשר העיר נכבשה על ידי צבאות אלכסנדר הגדול ושמה שונה לאדסה על ידי המפקד סלווקוס הראשון, הפכו האגמים לחלק מהפולחן של האלה הסורית אטרגטיס. האלה הייתה נערצת בסוריה, בלבנט ובמסופוטמיה; מאפיין מיוחד של מקדשיה היו בריכות קדושות עם דגים, שאסור היה לדוג ולאכול. הקשר בין בליקליג'ל לפולחן זה נתמך על ידי השם הטורקי: balıklı פירושו "דגי", göl — "אגם". הדגים היו קדושים אז — והם נשארים קדושים גם היום.

בתקופה המאוחרת של העת העתיקה, המקום זכה לפרשנות מחודשת מבעד לפריזמה של סיפור אברהם. המקור הכתוב הראשון נחשב להיות האגדה היהודית מהמאה ה-1 לספירה, המיוחסת לפסאודו-פילון, המתארת את ניסיונו של נמרוד לשרוף את אברהם בעודו חי. מאוחר יותר נכנס סיפור זה לספרות הרבנית — בפרט, ל"בראשית רבה". הבלבול נוצר בשל הדמיון בין המילה העברית הקדומה "אור" ("אש, להבה") לבין העיר אור כשדים: פרשנים רבים פירשו את המילים מספר בראשית "הוצאתיך מאור כשדים" כציון לאש ולא לעיר, וקשרו זאת לעיר אורפה.

העולה לרגל הנוצרית אגריה, שביקרה באדסה בסוף המאה ה-4 לספירה, תיארה בריכות עם דגים מדהימים — "בגודל כזה, בהירים כל כך וטעימים כל כך, שכמותם לא ראיתי מעולם". אך היא קישרה את מקורם לא לאברהם, אלא להיסטוריה מאוחרת יותר: לדברי הבישוף המקומי, המעיינות התמלאו באורח פלא כאשר הפרסים ניסו לנתק את אספקת המים לעיר במהלך המצור.

במסורת האסלאמית, סיפורם של אברהם ונמרוד התבסס היטב. על פי המסורת, נמרוד, שכעס על סירובו של אברהם לעבוד אלילים, השליך אותו למדורה ענקית, אך אלוהים הפך את האש למים, ואת העצים — לקרפיונים קדושים. כך נוצר Halil-ür Rahman Gölü (אגם חליל-אור-רחמן); האגם הסמוך, Aynzeliha, נוצר מדמעותיה של זליחה, בתו של נמרוד, שהתאהבה באברהם וקפצה אחריו לתוך האש. על פי האגדה, מי שישתה מים מ-Aynzeliha, יתעוור.

המראה הנוכחי של מתחם הבריכות נוצר במסגרת פרויקט שיקום שתוכנן על ידי האדריכל מריח קאראאסלן, בהתייעצות עם בהרוז צ'יניצ'י. הפרויקט החל בשנת 1992, ורוב העבודות הסתיימו בשנת 2000. מסגדי חליל-רחמן וריזבנייה, הניצבים ליד הבריכות, החליפו את בית הכנסת והכנסייה הקודמים.

אדריכלות ומה לראות

בליקליג'ול הוא בראש ובראשונה אווירה ומסורת חיה, ולא אוסף של יצירות מופת אדריכליות בודדות. עם זאת, סביב הבריכות מרוכזים מספר אתרים משמעותיים.

מתחם הבריכות: חליל-אור-רחמן ואיינזליה

שתי הבריכות — חליל-אור רחמן (הראשית, הגדולה יותר) ואיינזליה (הקטנה, הסמוכה) — ממוקמות על מישור בחלק הדרום-מערבי של המרכז ההיסטורי של שאנליאורפה. למים בבריכות יש גוון ירקרק אופייני, ודגי קרפיון גדולים ממש רוחשים על פני השטח, נמשכים למזון שהמבקרים משליכים. הדגים כאן באמת ענקיים: במשך עשרות שנים איש לא נגע בהם, והם גדלו לממדים מרשימים. האכלת הדגים היא טקס המאחד עולי רגל ממגוון רחב של דתות.

מסגד חליל-רחמן ומסגד ריזואני

על גדות האגם Halil-ür Rahman ניצבות שתי מסגדים, המקיפות את האגם משני צדדים. מסגד Halil-Rahman — עם המינרט הלבן — ממש מתנשא מעל המים, ויוצר את אחד הנופים המצולמים ביותר בשאנליאורפה. מסגד Rizvaniye עם שני מינרטים צרים סוגר את הפנורמה מהצד השני. שני המבנים הוקמו בתקופה העות'מאנית, והחליפו מבני פולחן קודמים באותו המקום.

מערת אברהם (Makam-ı İbrahim)

מדרום-מזרח לבריכות נמצאים המסגד והמערה מקאם-אי-איברהים — מקום שנחשב במסורת המקומית למערה שבה נולד אברהם. המערה חצובה בסלע; בתוכה יש חלל תפילה ומעיין קטן. מקום זה זוכה להערצה מיוחדת בקרב עולי רגל מוסלמים.

עמודים רומיים באקרופוליס

באקרופולי העתיקה של שאנליאורפה נשתמרו שרידי שתי עמודים רומיים. המטייל העות'מאני אווליה צ'לבי במאה ה-17 פירש אותם כשאריות הקטפולטה של נמרוד, שממנה כביכול השליך אברהם אל האש.

עובדות ואגדות מעניינות

  • פסל "האיש מאורפה", שנמצא בסביבות בליקליגול, מתוארך לכ-9,000–10,000 שנה לפני הספירה ונחשב לאחד מפסלי האדם הטבעיים העתיקים ביותר בעולם.
  • על פי האגדה המקומית, אכילת קרפיון מ-Balıklıgöl תעוור את מי שיטעם ממנו. חוקרים מציינים כי ביצי הקרפיון הגדול אכן רעילות כאשר נצרכות בכמות גדולה — כלומר, לאגדה יש בסיס ביולוגי.
  • הבלבול בין העיר אור בעיראק ל"אש" בטקסטים היהודיים יצר שרשרת שלמה של פרשנויות מחודשות: אור → "אור" (להבה) → אורפה. מקורות יהודיים מודרניים מכירים בכך שאור המקראית היא העיר העיראקית, ולא שאנליאורפה.
  • עד שנות ה-70 של המאה ה-20 תושבי העיר שחו בבריכות והתקיימו בהן תחרויות שחייה. לאחר שהבריכות קיבלו באופן רשמי מעמד של מקום קדוש, הרחצה ודיג הדגים נאסרו.
  • האגדה על זליחה ודמעותיה, שיצרו את הבריכה הסמוכה איינזליחה, היא ייחודית לשנליאורפה — זוהי מסורת אסלאמית מקומית, שאינה מופיעה בגרסאות אחרות של סיפור אברהם ונמרוד.

איך להגיע

בשאנליורפה יש שדה תעופה בינלאומי GAP (GNY), המקבל טיסות מאיסטנבול ואנקרה. מהשדה התעופה למרכז העיר — כ-10 ק"מ במונית או באוטובוס עירוני. Balıklıgöl ממוקם בחלק הדרום-מערבי של המרכז ההיסטורי; מהכיכר המרכזית Cumhuriyet ועד לאגמים כ-10–15 דקות הליכה. המוניות בעיר זולות, והדולמושים נוסעים באופן סדיר.

מעיירות אחרות בדרום-מזרח אנטוליה נוח להגיע באוטובוס: מגזיאנטפ כ-2.5 שעות, מדיארבקיר כ-3 שעות. תחנת האוטובוס (otogar) של שאנליאורפה מחוברת למרכז העיר באמצעות מיניבוסים.

טיפים למטייל

בליקליג'ול פועל 24 שעות ביממה ללא תשלום. הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בשעות הבוקר המוקדמות או בערב: יש פחות אנשים, והאור על המים והמסגדים יפהפה. בימי שישי ובחגים מתחם הבריכות תוסס במיוחד — מאות עולי רגל מגיעים לתפילה ולהאכלת הדגים.

אל תשכחו כי מתחם הבריכות הוא אתר דתי פעיל. התלבשו בצניעות; לנשים מומלץ להצטייד במטפחת. אל תצלמו מתפללים בתמונת תקריב ללא רשות. הכניסה למסגדים מחייבת הסרת נעליים.

ליד הבריכות שוכן השוק ההיסטורי של שאנליאורפה, עם דוכנים מסורתיים של נחושתנים, אורגים וצורפים — מקום מצוין למזכרות. המטבח המקומי מעולה: çiğ köfte (כדורי בורגול חריפים), lahmacun ובקלאווה — חובה לטעום.

כדי לחקור את האזור לעומק, שלבו את ביקורכם בבאליקליג'ול עם ביקור במוזיאון הארכיאולוגיה של שאנליורפה (Şanlıurfa Arkeoloji Müzesi), שבו שמורה פסל "האיש מאורפה", ועם נסיעה לגובקלי טפה (Göbekli Tepe) — 15 ק"מ צפונית לעיר. יחד הם יוצרים תמונה של חיפוש רוחני בלתי פוסק של האדם, הנמשך כבר 12,000 שנה. בליקליג'ול הוא לא סתם בריכה עם דגים: זהו ארכיון חי של תפיסות שונות ומגוונות לגבי קדושה, שהצטברו זו על גבי זו לאורך אלפי שנים.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — בליקליגל בשאנליאורפה — האגם הקדוש של אברהם תשובות לשאלות נפוצות על בליקליגל בשאנליאורפה — האגם הקדוש של אברהם. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
בליקליג'ול — מתחם המורכב משני בריכות במרכז ההיסטורי של שאנליאורפה. פירוש השם הוא "אגם עם דגים". המקום נחשב לקדוש במספר דתות: על פי המסורות האסלאמית והיהודית, כאן בדיוק השליך נמרוד את אברהם לתוך האש, אותה הפך אלוהים למים. הקרפיונים בבריכות נחשבים לקדושים ומוגנים מזה אלפי שנים. ההיסטוריה של הפולחן במקום זה מתחילה בתקופת הניאולית הקדם-קרמית — כ-8000–9000 שנה לפני הספירה.
חליל-אור-רחמן — האגם המרכזי והגדול יותר, המוקף בשתי מסגדים. אגם זה קשור לאגדה על אברהם ונחשב לאתר העלייה לרגל המרכזי. איינזליה (Aynzeliha) — בריכה קטנה הסמוכה. על פי המסורת המקומית, היא נוצרה מדמעותיה של זליחה, בתו של נמרוד, שהתאהבה באברהם וקפצה אחריו לתוך האש. קיימת אגדה לפיה מי שישתה מים מאיינזליה, ייעשה עיוור.
לא רק שמותר להאכיל את הדגים, אלא שזה אף מקובל — זהו טקס המאחד עולי רגל מדתות שונות. מזון מיוחד נמכר ליד הבריכות. דיג ואכילת דגים אסורים בתכלית האיסור: כלל זה קיים עוד מתקופת ההלניזם, וכיום הוא מעוגן במעמד הרשמי של המקום הקדוש. על פי האמונה המקומית, אכילת קרפיון תעוור את העובר על האיסור. מבחינה ביולוגית יש לכך בסיס מסוים: ביצי קרפיון גדול הן רעילות כאשר נצרכות בכמות גדולה.
על פי המסורת האסלאמית, המלך נמרוד כעס על אברהם בשל סירובו לעבוד אלילים והשליך אותו למדורה ענקית. אלוהים התערב: האש הפכה למים, והעצים הבוערים — לדגי קרפיון קדושים. כך נוצר אגם חליל-אור-רחמן. האזכורים הכתובים הראשונים של סיפור זה הופיעו בהגדה היהודית מהמאה ה-1 לספירה. הקשר לשנליאורפה נוצר בשל הדמיון בצליל: המילה העברית "אור" (אש) זהה בצלילה לשם העיר התנ"כית אור כשדים, אשר עם הזמן זוהתה עם אורפה.
בליקליג'ול הוא אחד המקומות העתיקים ביותר בעולם שזוכים להערצה רציפה. הפסל שנמצא בסביבתו, הידוע בשם "איש אורפה", מתוארך לכ-9,000–10,000 שנים לפני הספירה ונחשב לאחד מפסלי האדם הטבעיים העתיקים ביותר בעולם. בתקופה ההליניסטית היו האגמים חלק מהפולחן של האלה הסורית אטרגטיס, ופולחן הדגים הקדושים התקיים כאן זמן רב לפני הופעתן של הדתות האברהמיות.
מקהם-אי-איברהים — מערה הממוקמת מדרום-מזרח לאגמים, הנחשבת על פי המסורת המקומית כמקום הולדתו של אברהם. בתוך מסה הסלע הוקמו מקום תפילה ומעיין קטן. מקום זה זוכה לכבוד מיוחד בקרב עולי רגל מוסלמים ומהווה חלק ממסלול עלייה לרגל אחד יחד עם הבריכות. יחד עם בליקליג'ול, המערה מהווה את המרכז הרוחני של שאנליורפה.
כן, המקום פתוח לכל המבקרים, ללא הבדל דת. הבריכות מהוות אתר היסטורי, תרבותי וטבעי כאחד. ההיסטוריה הרב-שכבתית — פגאנית, יהודית, נוצרית ואיסלאמית — הופכת אותם למעניינים לקהל רחב. בעת ביקור במסגדים ליד הבריכות חלים הכללים הרגילים: להוריד נעליים, להתלבש בצניעות, ונשים צריכות להצטייד במטפחת. לא מקובל לצלם מתפללים בתמונת תקריב ללא אישור.
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב: יש פחות אנשים, והאור על המים והמסגדים יפהפה. בימי שישי ובחגים המוסלמיים המקום הומה אדם במיוחד — מאות עולי רגל מגיעים לתפילה ולהאכלת הדגים. זה יוצר אווירה מיוחדת, אך דורש סבלנות רבה יותר. באליקליג'ול פתוח 24 שעות ביממה, והכניסה חופשית.
על גדות נהר ח'ליל-א-רחמן ניצבות שתי מסגדים. מסגד ח'ליל-א-רחמן, עם המינרט הלבן שלו, ממש מתנשא מעל המים ומהווה את אחד המראות המצולמים ביותר בשאנליאורפה. מסגד ריזואני, עם שני המינרטים הדקים שלו, משלים את הפנורמה מהצד השני. שתיהן הוקמו בתקופה העות'מאנית על אתר מבני פולחן קודמים — בית כנסת וכנסייה, שעמדו כאן לפניהן.
באקרופוליס העתיק של שאנליורפה נותרו שתי עמודים רומיים — שרידים של מתחם עירוני עתיק. המטייל העות'מאני אווליה צ'לבי, במאה ה-17, פירש אותם ברוח האגדות המקומיות: על פי גרסתו, מדובר בשרידי הקטפולטה של נמרוד, שממנה, כביכול, השליך את אברהם אל האש. העמודים נראים היטב משטח מתחם הבריכות ומוסיפים עוד רובד היסטורי לתמונה הכוללת.
בסמוך לאגמים שוכן השוק ההיסטורי של שאנליורפה, שבו ניתן למצוא דוכנים של נחושתנים, אורגים וצורפים. כדי להכיר לעומק את ההיסטוריה של האזור, מומלץ לבקר במוזיאון הארכיאולוגי של שאנליורפה, שבו מוצג פסל "האיש מאורפה". 15 ק"מ צפונית לעיר שוכן גובקלי טפה — מתחם מקדשים מהתקופה הניאוליתית, אחד מאתרי הארכיאולוגיה החשובים בעולם. שלושת המקומות הללו יחד מספקים תמונה של 12,000 שנות היסטוריה רוחנית רציפה של האזור.
עד שנות ה-70 נתפסו הבריכות בעיקר כמאגר מים עירוני: תושבי העיר נהגו להתרחץ בהן, והתקיימו בהן תחרויות שחייה. לאחר שהמתחם הוכרז רשמית כאתר קדוש, נאסרו הרחצה ודיג. פרויקט השיקום, שהסתיים בשנת 2000, קבע סופית את מעמדו של האזור כמרכז רוחני ותיירותי. כיום, האגמים מוגנים כאתר דתי והיסטורי.
מדריך למשתמש — בליקליגל בשאנליאורפה — האגם הקדוש של אברהם מדריך למשתמש ב- בליקליגל בשאנליאורפה — האגם הקדוש של אברהם, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
העונות הטובות ביותר לביקור בשנליורפה ובאליקליג'ול הן האביב (מרץ–מאי) והסתיו (ספטמבר–נובמבר). בקיץ שוררת באזור חום כבד, מה שהופך את הטיולים בשטחים הפתוחים ללא נוחים. באביב ובסתיו הטמפרטורה מתונה, מה שמאפשר לסייר בנחת בכל המתחם, לבקר במערת אברהם ולטייל בשוק.
שדה התעופה הקרוב ביותר — GAP (GNY) — מקבל טיסות מאיסטנבול ומאנקרה. המרחק משדה התעופה למרכז העיר הוא כ-10 ק"מ — ניתן להגיע במונית או באוטובוס עירוני. הנסיעה באוטובוס מגזיאנטפ אורכת כ-2.5 שעות, ומדיארבקיר — כ-3 שעות. תחנת האוטובוסים (otogar) של שאנליורפה מחוברת למרכז העיר באמצעות מיניבוסים (דולמושים).
בליקליגול שוכן בחלק הדרום-מערבי של המרכז ההיסטורי של שאנליורפה. מהכיכר המרכזית, Cumhuriyet, ועד לאגמים יש כ-10–15 דקות הליכה. המתחם מוכר היטב לתושבים המקומיים — במידת הצורך, ניתן לברר את הדרך על ידי השאלה "Balıklıgöl nerede?". מוניות בעיר אינן יקרות; הדולמושים פועלים בתדירות קבועה.
מתחם האגמים הוא אתר דתי פעיל. יש ללבוש בגדים צנועים: הכתפיים והברכיים צריכות להיות מכוסות. מומלץ לנשים להצטייד במטפחת – היא תידרש בכניסה למסגדים. לפני הכניסה למסגד ח'ליל-רחמן או ריזואניה יש לחלוץ את הנעליים. לא מקובל לצלם מתפללים מקרוב ללא אישור.
התחילו בסיבוב סביב האגם המרכזי, חליל-אור-רחמן: שימו לב למראה מסגד חליל-אור-רחמן, המתנשא מעל המים, ולמסגד ריזואנייה מהצד הנגדי. ליד הבריכות נמכרת מזון לדגים — האכלת הקרפיונים היא חלק מהמסורת המקומית והיא פתוחה לכל המבקרים. לאחר מכן, בקרו בבריכה הקטנה הסמוכה, Aynzeliha, ולמדו את האגדה הקשורה אליה.
לאחר טיול לאורך הבריכות, היכנסו למסגד חליל-רחמן — לא רק כדי להתפלל, אלא גם כדי לחוש את האווירה של המקום. לאחר מכן, פנו אל מקאם-אי-איברהים: המערה ממוקמת מדרום-מזרח לבריכות ונחשבת כמקום הולדתו של אברהם. בתוכה יש חלל תפילה ומעיין קטן. העלייה לאקרופוליס העתיק תאפשר לכם לראות את שרידי שתי עמודים רומיים.
בסמוך לאגמים שוכן השוק ההיסטורי של שאנליורפה — מקום מצוין לקניית מזכרות ולהיכרות עם המטבח המקומי: צ'יג קופטה, לאמהצ'ון ובקלאווה. אם יש לכם זמן, בקרו במוזיאון הארכיאולוגי של שאנליורפה, שבו מוצג פסל "האיש מאורפה". אם יש לכם יום שלם פנוי, כדאי לנסוע לגובקלי טפה — במרחק של 15 ק"מ מהעיר: יחד עם בליקליג'ול, אתרים אלה מספקים תמונה מלאה של ההיסטוריה בת אלפי השנים של האזור.